פיסול בחול שובר תבניות מחשבה רגילות ופותח זויות הסתכלות חדשות עלינו, על החיים, על שליטה, הרפייה וצרכנות. כשאנו מחזיקים במשהו מאוד חזק - שום דבר חדש לא יכול להכנס. יש קפאון ומכאן ייאוש. דווקא ההסכמה לשחרר, להרפות מהפחדים, מהעתיד, ממה יהיה, מאפשרת לתנועה הטבעית של החיים להתקיים. מתפנה מקום לתנועה חדשה, אנרגיה רעננה, צחוק, שמחה, חיות ונוכחות עם מה שיש.

לפסל בחול זה להסכים לאבד ולעבד, דרך עבודה עם חומר שאהבנו כילדים/ות והתרחקנו ממנו כמבוגרים/ות.